אנחנו מומחים בתירגול סולידריות במצבי קיצון. כל כך מומחים שאפשר להגיד שאת המלחמה הזו מנהלים האזרחים בעורף כבר ברמת ה״אוטומט״ כי אנחנו כל כך מומחים בזה. רגעים כאלו גורמים לי לתחושת אחווה. הנה, זו זו המדינה שלנו, ״האור הנבחר״ שחונכנו עליו. אבל אז, מהר מהר, חזרה לשגרה ושוב – לשנוא את השכן, להתעצבן ולקלל את ההיא בכביש, להאמין שיש רק אמת אחת ורק נקודת מבט אחת, להתפרץ, להאשים, לנתק קשרי חברות ומשפחה על בסיס שיח אידיאולוגי, לחשוד שעובדים עלי ומי אמר את המילה האחרונה.
ארס שיוצר הרס.
ואני שואלת בכאב גדול למה עם ישראל חי רק כשהוא מת? אאוץ׳, בואו נחזור לסולידריות. האם סולידריות היא דבר שאפשר לחקור ולמדוד? מסתבר שכן!
מחקרים מראים שמצבי סולידריות מביאים לאדם החווה אותם:
- אמפטיה ואי שפיטה
- שייכות וביטחה
- עלייה בביטחון העצמי
- שקט מחשבתי
- קוהרנטיות חברתית (לכידות חברתית)
ברמה הפיזית
- עליה ברמת רווחה נפשית ( שחרור הורמון האוקסיטוצין)
- עלייה ברמת התחושה הגופנית (איזון ברמת ה BMI וירידה ברמת הסוכר)
- ירידה בתסמיני דיכאון
- ירידה בהתקפי חרדה וסטרס (דופק)
אז למה אין יותר מזה?
במצבי קיצון אנחנו לא מתחשבנים ופשוט חייבים לעשות, אז תחושת הסולידריות באה ללא מאמץ ובקלות.
הבעיה מתחילה לאורך זמן או כאשר ״האיום״ פוחת ואיתו גם הרצון לחוש סולידריות. מה שגורם לנו להתרחק, לעזוב, להרגיש פתאם את מאמץ הנתינה כמשהו ש״חייבים/צריכים״ לעשות וזה בא (כך אומר לנו המיינד) על ״חשבון״ הצרכים שלנו. והופ.. חוזרים לשגרה המוכרת.
שאלתי כמה א.נשים סביבי מהי סולידריות לדעתם.ן, הנה חלק מהתשובות:
סולידריות היא חובתנו הלאומית.
סולידריות היא התנדבות למען מי שאין לו.
סולידריות היא המחויבות שלנו.
סולידריות מגיעה מאשמת ניצולים.
סולידריות היא להיות בצד הנותן.
סולידריות היא רשת ביטחון במצבי קצה.
סולידריות קוראת רק כשיש קושי/אויב משותף/מצב קיצון/ מלחמה/הישרדות.
לדעתי, יש פה איזה סתירה בנרטיב שכולנו מחזיקים. אמנם יש אמת במילה. אבל זה רק צד אחד של המטבע.
שבירת המיתוס:
- סולידריות היא מילה לועזית – אחד הפירושים מלטינית הוא solidum או wholesome שזה בעצם אומר מתכלל! והפירוש השני זה solid – יציב. זוהי מטרה משותפת המחברת בין אנשים שמביאה לקבוצה ולפרט יציבות. מדובר ברווח של כל המעורבים בדבר. זה טוב לנו לעשות בשביל האחר.
- מדובר במנגנון ריפוי נוירוביולוגי – אוקסיטוצין, הורמון האהבה המשפיע על תחושת השייכות, משתחרר כאשר אנחנו חווים סולידריות, רמות הסטרס, החרדה והדיכאון יורדות. בתכלס, המוח שלכם מודה לכם על כל פעולה סולידרית.
- סולידריות זה חוש שכדאי לתרגל ולהעצים ברמה יומיומית. אנגלית אומרים – Sense of solidarity
- מחקרים מראים שכאשר אנחנו חולקים מטרה משותפת – רמת איכות ותוחלת החיים הפיזית והנפשית עולה.
- סולידריות מעוררת רצון להתנדבות, אך אינה תלויה בה. סולידריות יכולה להוות חלק גם מ DNA של עסק.
- יום אחד, שהמלחמה תיגמר,יעלה עוד יותר הצורך בזמן שיקום, 3שעות של סולידריות בשבוע בין אם בתשלום או לא זה שיקום במתכונת שורת רווח כפולה.
- האם חשבתם פעם שאולי סולידריות היא הנס הגלוי של העם הזה? שהסולידריות היא מה שמרימה אותנו לגבהים, נותנת לנו כאומה מוטיבציה להמשיך, לעוף קדימה, להגן ולהחזיק אהבה בקירבנו?
״אנחנו נוטים לחשוב שנתינה היא בשביל האחר, שנעשה אותה בפנסיה או כשיהיה לנו כסף, אך אם נבין שכל אקט של טוב לב, עושה טוב ללב שלנו, אולי אף נגלה שזה יותר זול, נגיש ובריא יותר מתרופות״.
ההבדל בין סולידריות להתנדבות:
סולידריות כרוכה בתחושה עמוקה של זהות ומטרה משותפת בתוך קבוצה, גאוות יחידה. התנדבות יכולה להיות אחד התוצרים של סולידריות אבל היא למעשה פעולה של נתינה ללא תשלום פיזי. הם יכולים להצטלב ולהשלים זה את זה, כאשר פעולות נתינה תורמות לסולידריות ופעילות סולידרית מעוררת השראה למעשי נתינה.
אנחנו יכולים גם וגם.
אז איך סולידריות יכולה להוציא אותנו מהמשבר?
בקורונה ראינו כבר שלבדידות יש מחיר כבד נפשי, פיזי וכלכלי. במקרה הנוכחי זה לא רק משבר, זו טראומה הדורשת שיקום ארוך שלכולנו חלק בו. יש מי שיותר ויש מי שפחות, זה אינו משנה. נחשפנו למראות שלא נשכח לעולם, הכלכלה, האמון, תפיסת המציאות – התפרקו.
אסור לנו להפסיק ולחזור לשגרה כאילו כלום לא קרה ולהמשיך לקבל את ״המנה היומית״ של כאב מחדשות 20:00. סולידריות יכולה להפוך לאסטרטגיית שיקום של העולם המשתנה.
היא יכולה להמשיך במקביל לעבודה. היא יכולה להיות חלק מלימודי ליבה של בית הספר. היא יכולה להוות ערך מיתוגי של האומה הזו ולתחזק את מה שקורה עכשיו, כי הנה, אנחנו כבר עושים את זה אז כדאי שלא נשכח ונחזור להילחם אחד נגד השניה. החיבור ביננו זה הכח שלנו.
טיפים לחיזוק חוש הסולידריות:
- לשבור את המיתוס – סולידריות היא לא חד – צדדית! סולידריות מיטיבה גם לנותן, ברמה האישית, הפיזית והנפשית.
- סולידריות, לא רק למצבי קיצון. כדי שילדינו יתרגלו גם ״על יבש״ חינוך לתקשורת המבוססת על דעות שונות, בואו נשמש להם דוגמא – תמיכה בשיתופי פעולה, דיון בהקשבה וקבלת החלטות עם היכולת לתת מקום גם לדעתו של האחר – מותר להסכים לא להסכים.
- לסנן שימוש יתר ברשתות חברתיות (וגם טלוויזיה) לחפש את הידע היותר קונקרטי והפחות דרמטי. להתחבר לתוכן המציג ומקדם סולידריות בין א.נשים, מפגשים המציגים קונפליקטים ודעות שונות המציגים דינמיקה מכבדת בין כולם, לצערי שימוש בתוכן המפעיל את הורמוני כאב כמו אנדרנלין מגביר את הרייטינג כך שעלינו להתאמץ למצוא את התוכן במקומות שמעבירים חדשנות בצורה פחות דרמטית, אובייקטיבית ולא מוטה כמה שניתן.
- הצעה למתכון חיזוק תחושת סולידריות :קחו 10% מהזמן הפנוי שלכן או 3 שעות בשבוע. שעה ראשונה – מחקר סביבה – מי הא.נשים שיש לי מטרה משותפת איתם, שאני גאה שהם או הן בחיי? עצם הפעולה משחררת אוקסיטוצין ועושה טוב ללב. שעה שניה – הזמינו אותם לפעילות פיזית למטרה נעלה – זה יכול להיות גראז׳ סייל משותף, גינה משותפת סביב המקלט ואם אתם בעלי עסק – ארוחת בוקר קבועה אחת לשבוע עם העובדים. לשכוח לרגע את המחשבות העצמיות בתקופה זו זה מתכון לבריאות מוחית 🙂 שעה שלישית – תחושת הלכידות מתחילה להרחיב את הלב – אתם ב zone השייכות, מוזמנים להכנס לסירטון הטד על המחקר הארוך בעולם – תובנות מהמחקר הארוך בעולם – מה הופך אנשים למאושרים.
- הרשת מלאה במתודות של שיתופי פעולה הביאו סדנאות ליצירת חזון משותף, דיונים בנושאים בעלי מטרה מיטיבה, שיתוף עובדים בקבלת החלטות למקומות העבודה, לקהילה ואפילו לשכנים וצרו שגרות חברתיות קטנות.
"If you have come here to help me, you are wasting your time. But if you have come because your liberation is bound up with mine, then let us work together".
Lilla Watson, Aboriginal woman
לסיכום
משברים וקונפליקטים חשובים להתפתחות שלנו, זה הטבע. מצבי קיצון, לעומת זאת, עושים בדיוק ההפך, מחלישים את ההתפתחות שלנו.
כך עובדת גם מערכת החיסון – היא כל הזמן נלחמת בתאים כדי לחזור להומאוסטיז אך במצב קיצון אנו עלולים להפסיד חיים.
וזוהי תקופה במצב קיצון לכן, כולי תקווה שיותר ויותר א.נשים, גופים, ארגונים יבינו שתרגול והטמעת ערכים של סולידריות בחיים ישקם ויטיב איתם, עם העסק, הלקוחות ואפילו עם העולם. שנלמד לחשוב לפני שמגיבים ושנהיה רכים ורכות לעצמינו כי זוהי תקופת שיקום א ר ו כ ה.
את המאמר כתבה הדס דרכלי חיות, יועצת אסטרטגיה ומיתוג עסקי לעסקים עם משמעות.
לקריאת מאמרים נוספים היכנסו לבלוג – https://www.mutagmeitiv.com/blog
*רשימת מחקרים:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20668659/ – באיזו מידה יחסים חברתיים משפיעים על הסיכון לתמותה
https://www.jstor.org/stable/26270277?seq=5 – מחקר על הקשר בין חוסן אישי לאחווה חברתיתhttps://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5017225,00.html – מחקרים קובעים: התנדבות משפרת את בריאות הגוף והנפש
About Author
