פתאום נגמרה להם המסגרת. ולא, אני לא מדברת על הילדים הצעירים שבגן או בביה"ס שבעקבות משבר הקורונה יוצאים וחוזרים למסגרות ללא הרף. אני מדברת על הצעירים בני ה-20-21 שמשתחררים מצה"ל או מסיימים את השירות הלאומי.
פתאום אחרי 20 שנה הם מוצאים את עצמם יום בהיר אחד בלי מסגרת שמהמערכת מכתיבה עבורם. בלי מישהו שיגיד להם מתי לבוא, מתי ללכת, מה לעשות ואיך, ולמרות שבחלקים גדולים מהזמן הם רק רצו לברוח מהמסגרות או לפחות לסיים אותן, עכשיו הרבה יותר קשה להם. כי פתאום כל האחריות.. עליהם!
וזה ממש מפחיד.
הצעירים נתקלים במצב של חוסר ודאות איתו קשה להם מאד להתמודד. המצב קשה עוד יותר היום בתקופה המאתגרת של הקורונה. אם פעם היו הצעירים משתחררים ומבולבלים מכל האפשרויות העומדות בפניהן, היום הם מרגישים שהכל סוגר עליהם ואין להם שום אפשרות בכלל.
חלקם פינטזו על הטיול שאחרי הצבא, אך הקורונה טרפה להם את הקלפים והם מוצאים את עצמם חסרי כיוון, מבלי לדעת מה הצעד הבא ועם המון שאלות והתלבטויות. האם ללכת ללמוד עכשיו? ואם כן, מה? ואם בוחרים ללמוד רחוק מהבית איך לממן את המגורים? האם לעשות "מועדפת" ואיך בכלל למצוא עבודה?
חלק מהם חלמו לפתוח עסק – אבל עכשיו עם כל המצב הקשה של העסקים והעצמאים, הם כבר לא בטוחים.
כתוצאה מחוסר הודאות אותה הם חווים וההתלבטויות הקשות, רבים מהצעירים פשוט נמנעים מלעשות משהו, ומוצאים את עצמם מעבירים את ימיהם ובעיקר את לילותיהם עם סרטים/סדרות בנטפליקס, בבהייה אינסופית ברשתות החברתיות שרק מגבירות את התסכול כי החיים של האחרים תמיד נראים יותר טוב, אפילו היום.
ככה "נשרף" המון זמן והרבה פעמים "נשרף" גם הכסף שמקבלים כמענק השחרור. גם אם אין להם לאן לצאת לבלות, הבילוי המועדף על רבים מהם הן הקניות און ליין ומבלי שהתכוונו ומבלי שהבינו, אלפי שקלים אותם קיבלו כמענק נעלמים להם, ואתם גדל התסכול עוד יותר.
אז מה עושים?
- סוגרים את מענק השחרור בתוכנית חיסכון: אחד הטיפים הכי חשובים שאני נותנת לצעירים שמגיעים אליי, הוא להפקיד את מענק השחרור בתוכנית חיסכון כלשהי לפחות לשלושה חודשים. עד שיבינו מי נגד מי, כיוון שבשלב זה מומלץ להתייחס למענק השחרור בבחינת "אויב", וכידוע "אויבים" אנחנו לא מכניסים הביתה.
- מציאת משמעות: אחד הדברים שעובדים במצבים של חוסר הוודאות הוא החזרת השליטה לידיים שלנו באמצעות משמעות. ולמה הכוונה? כתיבת לו"ז שבועי ויומי הכולל "עוגנים" שיתנו להם משמעות. בין 3-5 עוגנים ביום, במהלך היום, בשעות קבועות. למשל : אימון כושר בבוקר או בערב, הרצאה של טד פעם ביום בכל נושא שיבחרו (זו גם דרך מצויינת לשפר את האנגלית), חיפוש עבודה במשך חצי שעה ביום. כך יצליחו להרגיש שהיה להם יום עם משמעות ולא התבזבז לריק. כמובן שאפשר לעבות ולהוסיף עוגנים יומיים ושבועיים שיקדמו אותם בהמשך, אבל החוכמה היא להתחיל לזוז ולתקן תוך כדי תנועה.
בתוכנית הליווי שלי אני עוזרת לצעירים למצוא את התחום או התחומים החשובים להם כעת, להגדיר מטרות ולסיים את התהליך עם תוכנית פעולה ברורה, עם לו"ז ועם תקציב שיתמכו בתוכנית וביישום שלה.
פרטים נוספים תוכלו למצוא במדריך החינמי >> לחצו כאן.
בלה זהבי היא מומחית למצבי חוסר וודאות. מלווה חיילים משוחררים מצה"ל ומשירות לאומי בחיים האזרחיים.
לפרטים נוספים: 054-2699712.
About Author
