כל אירוע הוא הזדמנות עבור ילדינו להתפתחות וצמיחה. כן, גם המלחמה. אז איך אפשר להעצים ילדים כשהם חווים אזעקות, יירוטים, פיצוצים והפחד משתלט על כולנו?
פנינה לוי, יועצת משפחה ומדריכת הורים מסבירה כי כל הרעיון הוא לזהות את ההזדמנות ולהשתמש בה ככלי להעצמה:
כילדה שגדלה במושב בגבול הצפון, אני זוכרת אין סוף התרחשויות ביטחוניות, ברוב המקרים זה בכלל לא דיבר אליי, כשהיו אזעקות וקטיושות, ירדנו למקלט ומבחינתי זה היה כיף גדול, אין לימודים, נפגשים במקלט, משחקים יחד ,הרבה פינוקים ופעילויות. עד שהתחילו הדיבורים על חדירת מחבלים, פצועים והרוגים. זה תפס אותי לא מוכנה, הקשבתי לשיחות המבוגרים ולסיפורי הזוועות וזה חלחל אליי והשפיע עליי באופן שלא ידעתי איך לתאר אותו אפילו לעצמי, על אחת כמה וכמה לספר להורים שלי או למורה או לחברות.
בערב במיטה, ספק דמיון ספק מציאות, התחלתי לשמוע אנשים מדברים בערבית, להורים שלי היו הרבה חברים מהכפרים כך שזה לא היה חריג אבל הפעם זה כבר קיבל אצלי משמעות אחרת, לראשונה הערבית הבהילה אותי, הלב התחיל לדפוק חזק והייתי בטוחה שהנה, הגיעו המחבלים ואני עומדת למות. מאז בכל ערב דמיינתי את הנורא מכל, שיבואו מחבלים ויהרגו אותי.
לא שיתפתי את ההורים שלי בפחדים ובמחשבות האלה ,התחושה הזו היתה חדשה לי והייתי די לבד בתוך זה.
תחושת חוסר האונים והפחד שיתקו אותי ולא יכולתי לסבול את זה, אז החלטתי שאני חייבת לפעול.
התחלתי לחשוב איך להגן על עצמי אם ייכנס עכשיו מחבל, עברתי לתכנון מהלכים מהרגע שהם נכנסים ועד לרגע שהם בורחים/מוותרים/נעלמים/מתים.
תכננתי הכל, מה לעשות, איפה להתחבא, איזה כלי נשק יש ברשותי. היה לי ארגז מלא מלא בצעצועים שיכלו לשמש אותי להגנה עצמית. כל זה קורה אצלי במחשבות שלפני השינה מבלי לשתף אף אדם וכך הייתי נרדמת בתחושת ניצחון וביטחון מלא.
כל התוכנית הזו למזלי הרב, לא יצאה לפועל ולשמחתי, לא נאלצתי להשתמש בה אבל זה נתן לי המון ביטחון, תחושת מסוגלות ויכולת להכיל את מה שהלב הרגיש.
היום אני כבר בת 50, נשואה ואמא ל 2 ילדים מתבגרים, יועצת משפחה ומדריכת הורים. את הסיפור הזה אני מספרת בפעם הראשונה, הוא די נשכח ממני, אבל המלחמה הזו גרמה לסיפור הזה לצוץ שוב, אבל כחוויה חיובית שמתוך הפחד וחוסר האונים בגיל 8 מצאתי את הדרך להתגבר.
המלחמה הנוכחית טרפה את כל הקלפים, כל מה שהכרנו וידענו, הצריך מאיתנו ללמוד הכל מחדש, המלחמה ארוכה, מפחידה ומתישה ומשפיעה על כל תחום בחיינו.
יחד עם זאת, בזמנים קשים יש יותר הזדמנויות להעצמת הילדים. אנחנו יכולים לזהות אותן ולנצל אותן לטובת החוסן הנפשי שלהם. חשוב לזכור שהילדים ממשיכים לגדול ולהתפתח, הצרכים הפסיכולוגים משתנים ועלינו לספק להם אותם, בייחוד בזמן מלחמה.
אני יודעת שזה לא פשוט כמו שזה נשמע, ברוב המקרים אתגרים יפעילו אצלינו פעמוני מצוקה, מי בכלל חושב על העצמה כשאני בעצמי מבוהלת מהמחשבה למשל שאין מיגונית בבית הספר והוא נאלץ לשהות בחדר המדרגות העמוס בילדים אחרים? הדבר היחיד שיעלה לי בראש הוא לכתוב בקבוצת ההורים על המצב הבלתי נסבל הזה כי זו הדרך שלנו לפרוק ולבטא את הפחד והדאגה לילדינו, אבל זו גם דרך לפספס הזדמנות מצוינת להעצים אותם.
אם נשנן בראש, מבעוד מועד, מילים מעצימות, ונתכנן מה לומר לילד כשהוא מספר לנו משהו שקרה בבית הספר או בגן, אז יקרה דבר נפלא.
ההעצמה תגיע מכם בצורה כמעט טבעית וללא מאמץ רב. זה יאפשר לכם רגע לשהות בסיפור ולדחות את ההתכתבות עם הורים אחרים.
נזכור שהילדים שלנו צריכים את זה, אין להם מה לעשות עם מידע, הפעולות שהם עושים הן אלה שיעצימו אותם ויחזקו את החוסן הנפשי ואנחנו כאן כדי להזכיר להם שמה שהם עשו זה מעשה גבורה.
***
פנינה לוי היא יועצת משפחה ומדריכת הורים בוגרת "מרכז מיכל דליות" ועובדת במגוון גישות להתאמת תכנית אישית עבור כל משפחה בהתאם לאופי הילדים.
המפגשים אצלה מתקיימים פרונטלית בקליניקה או בזום למעט מפגשי צפיה שמתקיימים בבית המשפחה.
זקוקים להכוונה בתקופה זו ובכלל? לחצו כאן או חייגו: 054-422-1309.
About Author
