המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, פרסם את ממצאי הפרויקט שבחן את התרחישים, החלופות האסטרטגיות וההמלצות לכינון מדיניות עדכנית באשר למערכה הבאה בצפון.
במסגרת הפרויקט נבחן מגוון רחב של תרחישים, כשביניהם נדונו שלושה תרחישים עיקריים: מלחמת לבנון השלישית, שתהיה דומה לקודמותיה, מלחמה ישירה נגד איראן ומלחמת הצפון שתכלול לחימה בחיזבאללה וברכיבי הציר השיעי בתמיכתה של איראן, שהתבססו היטב במרחב הצפוני.
מבין שלושת התרחישים, החוקרים בחרו להתמקד בניתוח התרחיש בו תפרוץ מלחמת הצפון, לאור הערכה גורפת כי זהו התרחיש הסביר ביותר. בתוך כך, בפרק שלם המדבר על האתגר בזירה האזרחית שנכתב על ידי תת־אלוף במילואים ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן מתארים השלושה כיצד רוב העורף בישראל ובעיקר בצפון הארץ, נמצא ברמה נמוכה של מוכנות מול האיום הצפוי.
דוגמה ברורה לכך היא בתחום המיגון הפסיבי הלוקה בחסר, מאחר שהחלטת ממשלה לממש תוכנית רב־שנתית למיגון לא בוצעה הלכה למעשה. דוגמה אחרת היא בתחום הפינוי של אוכלוסיות מותקפות, מהלך צפוי בחירום, שהמוכנות התכנונית והלוגיסטית שלו מצומצמת ביחס לנדרש ואינה עונה על הצרכים גם ביישובים ליד גבול הצפון, ובוודאי באזורים אחרים בארץ הצפויים להיות יעד לתקיפה מסיבית ונמשכת.
ההנחה היא כי ההפרעה הצפויה בחזית האזרחית בעת עימות בזירה הצפונית תהיה קשה מאוד וממושכת אף יותר מאשר בעבר, וכי נזקיה לתווך האזרחי בנפש, ברכוש ובתשתיות חיוניות יהיו רבים וחמורים מאשר אלה שנגרמו בעימותים בעבר.
על מנת להמחיש את חוסר המוכנות מציינים במזכר מספר היבטים:
ניהול המערכה: "משבר הקורונה לפרקיו המשתנים כפי שנחווה בישראל שונה אומנם במאפייניו מאירוע מלחמתי, אך השלכותיו שיקפו במידה רבה את מגבלות הניהול (או שמא האלתור) הישראלי וחשפו הפרעות ארגוניות מערכתיות קשות. אומנם לכאורה ישראל מנוסה מאוד במשברים ביטחוניים, אולם היקפו, משכו ועוצמת נזקיו הצפויים בתווך האזרחי של עימות בחזית הצפון מחייבים התייחסות אליו כאל אירוע מכונן מסוג חדש. זאת במיוחד בהקשר של החזית האזרחית, מאחר שהאוכלוסייה הישראלית אינה מודעת לעוצמת האיום הצפוי ולכן אינה מבינה את השלכותיו האפשריות הקשות ברבדים האישיים, החברתיים והכלכליים. מכאן שהיא ממילא אינה ערוכה לקראתו כנדרש וההפתעה הצפויה, אם תפרוץ ללא הכנת הציבור, עלולה להעמיק את הפגיעה בחוסן החברתי. משום כך ניהול המערכה קריטי ומחייב היערכות שונה ומשופרת מזו הקיימת".
מוכנות משק לשעת חירום: "הרכיב החיוני שנחלש הוא ועדת המשק לשעת חירום (מל"ח), שניהול מחוזותיו הועבר לפיקוד העורף. עדיין לא ברור כיצד תתנהל מערכת קריטית זו במלחמה ממושכת תחת אש, האמורה לאתגר במידה רבה את התשתיות החיוניות להפעלת המשק, על כל רכיביו. במקביל נחלשה יכולתה של רח"ל לתכלל את המאמץ הכלל־ממשלתי ליצירת תיאום פעולה בין משרדי הממשלה. חוליה זו נמצאה חלשה במהלך משבר הקורונה ומחייבת תיקון מערכתי".
ההגנה של צה"ל על העורף: "היקף הכוחות הנתון של סוללות ׳כיפת ברזל׳ מול המשימות הרבות והמגוונות שנכונו לו בעימות הצפוי יציב את ריכוזי האוכלוסייה בסדר העדיפויות השלישי להגנה, לאחר מתקני צה"ל והתשתיות הלאומיות החיוניות. המשמעות היא פגיעות אזרחיות רבות יותר מאלה שנחוו בעימותים קודמים לצד הרס רב יותר, שייצרו דמורליזציה ופחד, יערערו את הרציפות התפקודית של המשק וישפיעו לרעה על החוסן החברתי. מעבר לכך, הקשב של צה"ל לצרכים האזרחיים, גם במישור הלוגיסטי, צפוי להיות נמוך ממה שהיה מקובל בעימותים קודמים. גם מכאן עולה הצורך בגוף מתכלל אזרחי ברמה הלאומית. צה"ל יידרש לא רק להרתיע מפני עימות אלא גם לחתור לקצר אותו ככל האפשר, ייתכן גם על חשבון מובהקות הניצחון, בשל הקושי האזרחי להכיל עימות קשה לאורך זמן".
הרשויות המקומיות: "הרשויות מציגות תמונת היערכות ויכולות ניהול חירום בלתי אחידות. ככלל, הרשויות החזקות יותר גם ערוכות טוב יותר לשעת חירום בהשוואה לרשויות החלשות, שמספרן רב, גם אם יש ספק אם מי מהן ערוכה בצורה סבירה לתרחיש הקשה הצפוי. על בסיס ההנחה כי הרשויות המקומיות אמורות לתפקד כ"לבנת היסוד" של החזית האזרחית בחירום, יש להעניק להן את הסיוע שיאפשר להן לתפקד באופן סביר. אין זה המצב היום".
נדרשת היערכות מוקדמת למלחמה בחזית הצפונית
"לתרחיש זה השלכות כבדות על האתגר לחוסן הלאומי", נכתב מזכר, "בהיעדר היערכות מספקת ואם ביצועי צה"ל לא ישקפו ניצחון או לפחות עליונות ברורה על האויב, יש להביא בחשבון איומים על מצבו המנטלי של הציבור, על יכולתו לקיים רציפות תפקודית סבירה ועקב כך על יכולתו להתאושש לאחר העימות, וזאת גם ללא שקלול של ההשלכות הסוציו־אקונומיות הקשות של משבר הקורונה. אתגר כזה לחזית האזרחית יאתגר גם את תפיסת הניצחון בעימות. לכן בחינת משמעויותיה של מלחמה בחזית הצפונית מחייבת גם הסקת מסקנות לגבי היערכות מקדימה בחזית האזרחית, בצד השקעת מאמץ להימנע מעימות כזה".
About Author
