פנינה לוי, מדריכת הורים, בת 46 נשואה ואם לשני ילדים, במקור ממושב אלקוש שבגליל המערבי, זוכרת כיצד סבתה ואמה הדריכו את האמהות הטריות במושב בטיפול בילדים. אז מה הפלא שאחרי שהפכה לאמא לילדים בעצמה, חשה תשוקה גדולה ללמוד את הנושא לעומק ולעסוק בהדרכת הורים באופן מקצועי? את התשוקה תרגמה לוי ללימודים במרכז מיכל דליות, שם הוכשרה כיועצת משפחה ומנחת הורים לילדים, ובהמשך, הוכשרה גם בהדרכת הורים למתבגרים.
הגענו אליה, לקראת תחילת שנת הלימודים בשגרת הקורונה שתחל בשבוע הבא, שתתן לנו את הפיצוח שלה, לתקופה המאתגרת שלפנינו:
לפני הכל, היא פותחת במענה לשאלה על הסתגלות הילדים לצוות החינוכי, שיעטה מסיכות לאורך כל היום: "כשהם רואים את הגננות עם מסכות הם יודעים, וגם יסבירו להם בגן, שמסכה נועדה להגן עלינו ועל הסביבה לכן הגננות עוטות מסכה. ההסבר הקצר הזה יקנה להם ביטחון. תחושת ביטחון הכרחית לילד, כדי שיוכל להמשיך להיות ילד ולא לדאוג. הילדים רוצים לדעת שדברים שקורים, קורים לטובתם."
כיצד הילדים יחושו ביטחון, כשלגננות, לסייעות ולמורים אסור לחבק אותם?
"חשוב מאוד לתאם עם הגננות מה לומר לילדים ואיך הכל הולך להראות. כל גננת פועלת אחרת והילדים צריכים לקבל הסבר מדויק, על מנת לתמוך בתחושת הביטחון שלהם. ההמלצה שלי היא כמובן לחדד לילדים שהדברים הם לטובתם. הייתי ממליצה לשלוח עמם בתיק בובה או חפץ מהבית שיוכלו לחבק ולהירגע כשיזדקקו לכך. זהו ערך מוסף לילד – למידה על עצמי, איך ומה מרגיע אותי. בנוסף, בשניה שפוגשים אותם, ממש לפני שנמטיר עליהם מטח של שאלות "איך היה בגן?", תנו להם חיבוק של 20 שניות, על השעון, מבלי לומר מילה".
כיצד לדעתך הריחוק החברתי משפיע על הילדים באופן כללי, וכיצד נכון שההורים יתווכו את זה?
"ריחוק חברתי הוא אמנם לא מצב חיובי אך חשוב להבדיל בין ריחוק חברתי לבדידות. בריחוק חברתי עדיין ניתן לשוחח, להתווכח, להעלות רעיונות, לספר לאחר סיפורים וחוויות. הילד לא מבודד. אל לנו לשכוח שילדים מתמודדים עם עוד הרבה דברים אחרים, בתוך המציאות החדשה, עניינים של ילדים. איך אני פועל על מנת להרגיש שייך לקבוצה? מה המסוגלויות שלי? איפה אני נמצא ביחס לאחרים? כמה אני חזק? כמה אני רצוי? איך אני משיג תשומת לב מההורים שעסוקים עם האח הקטן? באחריותנו להיות קשובים ולספק להם מענה בסביבה הביתית. אני פוגשת הורים רבים שמנהלים שיחות על מספר המתים מהקורונה, על צוותי החינוך שלא יודעים מה לעשות, וכל זה מעל ראשם של הילדים. הם שומעים ומפנימים הכל, גם אם נדמה שלא. כאשר מסרים כאלה מגיעים אל הילדים כל האנרגיה שלהם מופנית להישרדות ואז נצפה להתנהגות הישרדותית כמו פחדים, מתח, חרדה, בעיות שינה, קשיי פרידה ועוד".
ובאופן כללי, איך להחזיר את הילדים לשגרת הלימודים?
"ראשית סמכו על הצוותים החינוכיים שיתווכו ויכינו את הילדים. הם יסבירו לילדים מה הולך להיות ואיך מתנהגים. באחריות ההורים לדעת כמה שיותר ואת זה לספר לילד. אם עולה שאלה שאינכם יודעים לענות עליה, פשוט תאמרו שאינכם יודעים ושתשאלו את הגננת. חשוב לשתף את הצוות כדי לקבל תשובות. ילד שפועל לפי הכללים, למרות הקושי, יש לתת לו חיזוקים ולומר לו שהוא ילד אחראי. זה מחזק את תחושת המועילות והמסוגלות שלו ותורם כמובן לדימוי העצמי. היו אמפתיים לילד ולקושי, אם מופיע. אפשרו לו להביע את רגשותיו מבלי לבטל אותן. זה המקום לחבק המון ולהיות חזקים ביחד אתו כי אתם, בסופו של דבר, הקירות היציבים שלו. חיבוק של 20 שניות, בלי אף מילה, לפני הפרידה בבוקר, מעודד תחושת רוגע ומפחית חרדות. לאחר 20 שניות ישנה עלייה ברמת ההורמון אוקסיטוצין המפחית כאבים ותורם לתחושה טובה יותר".
רוצים ליצור קשר עם פנינה? מוזמנים להיכנס לאתר: www.pninalevy.com
לשלוח מייל: [email protected] או להתקשר לנייד: 054-4221309
בפייסבוק: פנינה לוי הדרכת הורים וייעוץ משפחתי
About Author
