ארבע אחר הצהריים, אוספת את הבת שלי מהגן. אני נשארת לפטפט עם אחת האימהות שהגיעה גם היא לאסוף את בתה. שתי הילדות משחקות ורצות על הדשא שנמצא סמוך לגן.
נכנסת לרכב כדי לנסוע הביתה ו…ריח מאוד לא נעים. פותחת את התיק של הילדה, חושבת אולי יש בגד הזקוק לכביסה באופן דחוף. אבל לא. ועדיין, הריח נודד אליי מכיוון הילדה. אני בודקת אצל הקטנה, אולי התאפקה יותר מדי או משהו מיותר נשאר במכנסיים…אז זהו שגם זה לא! ובמקרה הזה לא תופס המשפט: "המריח הוא המסריח" שהכרתי בילדותי.
ואז עולה במוחי מחשבה – לבדוק את הנעליים, כן את הסוליות. מסתכלת, בודקת ו…איכס, זה קקי. כן קקי של כלב מרוח על סוליית הנעל של הבת שלי.
למה לא אוספים?! נכון, יש מתקן שקיות. לעניות דעתי, הבעיה שאין אכיפה. מימיי לא ראיתי או שמעתי על פקח שמגיח מאיזשהו מקום (מהשיחים או משהו) ונותן דו"ח, כפי שקורה לגבי שוטרי תנועה וכדומה. בטוחה שגם אתם לא שמעתם.
הנושא הזה, בלשון המעטה מאוד מפריע ומעצבן. ללכת לטייל לתומי בשכונה זה כמו לטייל בשדה מוקשים, כן ממש ככה. זה ללכת עם הראש למטה ולהיות דרוכה ומרוכזת כדי לא לדרוך על משהו לא רצוי. פעם אני שמה לב ומזהירה את בתי לא לדרוך ופעם היא אותי. ובחורף – גשם יורד והמדרכה רטובה ואם מס' דקות לפני כלב עשה את צרכיו (הבעלים לא הואיל בטובו להרים), ניתן להחליק על זה, וזה בהחלט לא נעים. גם להתיישב בנחת ובכיף על הדשא באופן ספונטני מבלי להצטייד מראש בשמיכה או במחצלת זה בעייתי, כי גם שם הסיכוי גדול שתתיישבי על משהו שאת לא רוצה, ואז יחשבו אולי שהריח הזה הוא שלך..
אסכם בציטוט משיר של להקת 'כוורת', שיר בשם: "פה קבור הכלב" –
"אם דרכת בתוך דבר
שכלב לפעמים משאיר,
נקה היטב את הנעליים,
ושמור מאיתנו מרחק סביר.
פה קבור הכלב…"
בקיצור, אנשים, קחו אחריות ואספו אחרי הכלבים שלכם!
לפוסט הזה יש 3 תגובות
כמה נכון.
בתור בעלים גאה לכלב, אני לעתים מרגיש שהמאמץ שאני משקיע באיסוף ה"מוקשים" הוא מיותר לאור הזלזול של בעלי כלבים אחרים.
כתוב יפה ומשעשע, אך זה באמת נושא כאוב.
מסכימה איתך ללא אכיפה אין הרתעה. כך גם לגבי קשירת כלב לרצועה בציבור. יש כאלה שפוחדים ובעלי הכלבים בעיקר הגדולים פותרים זאת בהוא לא עושה כלום.. בחוסר התחשבות..
אנשים לומדים לצערי רק כיש אכיפה של תקנות בצורה ברורה.
כתוב יפה ומציף בעיה שדורשת פתרון. כל הכבוד
אכן, כתוב יפה