משפט שלמה 2022 / עו"ד ומגשרת מיה אלמגור

אני מאמינה שכל מי שצפה אתמול בתכנית "חשיפה" עם חיים אתגר עבר טלטלה.

זוג הורים גרושים שנכנסו ביום בהיר אחד לסחרור ומאבק חוצה יבשות ששינה באופן עמוק ומהותי מאוד את מסלול חייהם וחיי שלושת ילדיהם.

בקצרה, האם נסעה עם הילדים לביקור בארץ הולדתה ובשל נסיבות בריאותיות מצערות החליטה שהיא לא חוזרת לארץ.

האב חיכה לשלושת ילדיו שישובו מחופשה וגילה לתדהמתו כי רק בנו הבכור חזר ושתי בנותיו הצעירות יותר נשארו עם אימן למגורי קבע ביבשת אחרת.

בסיפור הזה היו מעורבים עו"ד, קונסולים, שגרירים, כתבים, בתי משפט, אמנת האג ומשטרה.

אך יותר מכל אלו, שתי בנותיהן שבגילאי העשרה הצעירים, היטיבו לתאר את המצב במילים פשוטות ומדויקות:

"זה לא קל, כל אחד רוצה להיות עם אמא שלו ועם אבא שלו בסדר. ועם שניהם זה לא כל כך בסדר

זה לא משהו שילד בגיל שלנו אמור לעבור, שצריך לבחור אם להיות עם אמא או אבא ואיפה להיות ואז לעזוב אחד את השני והפוך כל אחד רוצה להיות עם שניהם זה לא שמישהו רוצה לבחור. אף אחד לא יכול לבחור בין אמא לאבא..."

הבעיה במלחמה הזו בין ההורים האלו שאוהבים את הילדים שלהם בכל נימי נפשם, היא לא שהם לא צודקים. הבעיה היא בדיוק ההיפך.

כל אחד מהם צודק בדרכו. אין שום אפשרות למצוא פתרון "נכון" במבחן הצדק.

וחשוב מכך, את הילדים לא ממש מעניין מי צודק ובטח לא מי צודק יותר.

הם רק רוצים וודאות, בטחון ושקט נפשי. שקט לגדול ולהתפתח, להיות עסוקים בענייני ילדים ולהיות בקשר חם ומשמעותי הן עם אמא והן עם אבא. אף ילד לא היה רוצה ובוודאי לא צריך שהורה שלו יכנס למלחמת חורמה על גבו מול ההורה השני.

ובתוך כל ההליך הזה, בו כל אחד אחז בעמדתו, נעשו המון טעויות.

טעויות שבהן ה"צדק" גבר על טובת הילדים. על מה הם צריכים ואיפה בתוך כל הסערה הזו אליה נקלעו ניתן, צריך, וחייב למצוא עבורם איים של שפיות.

והשפיות הזו לנצח תהיה בקשר מיטיב גם עם האמא וגם עם האבא. זו טובת הילד. מעל, מתחת, לפני ומאחורי כל רעיון אחר.

בניהול נכון, אפשר לייצר זאת גם במציאות הכל כל כך מורכבת שבה הורים חיים ביבשות אחרות.

בפני ההורים האלו, שכילו שנתיים מחייהם במלחמות קשות, שנתיים שבהן לבן החי בארץ עם האב לא היה קשר עם אימו, שנתיים שבהן לשתי הבנות שחיות בחו"ל עם האם לא היה קשר עם אביהן, שנתיים שבהן היה נתק שובר לב בין האחים, ניצבת כעת משימה קשה מאוד.

ל ע צ ו ר. לעצור ולחשב מסלול מחדש. להבין שלהיות צודק לא יביא אותם לעשות צדק עם הילדים שלהם.

להסתכל לאמת הכואבת בעיניים. בשנתיים האלו נגרמו נזקים קשים מאוד לכל חמשת הנפשות המרכיבות את המשפחה הזו. את "הצלקת" הזו אי אפשר למחוק. הדבר היחיד שניתן לעשות בשלב הזה הוא להביט קדימה ולקבל החלטה אמיצה להניח למאבק הצדק. להסתייע בבעלי מקצוע ולראות בצלילות וללא אגו למה בדיוק הילדים זקוקים היום, להתחיל במלאכה הקשה של בנייה מחדש של האמון שנרמס – *ביניהם *בין כל אחד מהם לילד/ה ממנו/ה היה בנתק כפוי *בין שניהם כהורים השותפים לאחריות העצומה שלקחו על עצמם ברגע שבחרו להביא ילדים, לבין שלושת ילדיהם.

לנגד עיניהם צריכה לעמוד מטרה אחת בלבד – שיקום.

לאפשר לכל אחד מהילדים להיות בקשר קרוב עם ההורה השני ועם מי מאחיו, לא משנה היכן הוא גר. מורכב אך אפשרי!

מאחלת להם תעצומות נפש לייצר להם ולילדיהם מציאות חיים חדשה ובריאה יותר.

עו"ד ומגשרת מיה אלמגור. צילום: ענבל אור-לב.

בהצלחה.

עו"ד ומגשרת מיה אלמגור, בעלת משרד העוסק בענייני משפחה, גירושין, צוואות, ירושות ויפוי כח מתמשך.
בעלת תואר שני במנהל עסקים, מומחית בניהול תהליכי גישור ומתאמת הורית.
משרד בנהריה ובחיפה.
050-4060747
[email protected]

About Author

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך...

קטגוריות נוספות

מסכנות ההסגר: יושבנות

מסכנות ההסגר: יושבנות

עם החרפת ההסגר במדינה, נכפית על הציבור הגבלת תנועה ואנו הולכים ומסגלים אורח חיים הכולל פחות תנועה. מצב זה לא רק שאיננו תורם לבריאותנו הוא אף מזיק ומסוכן מאוד

קרא עוד »